האם לילד שלי יש ויסות חושי?

ויסות חושי - מה זה אומר?

בשנים האחרונות המונח ויסות חושי הפך להיות מוכר כמעט בכל בית בו גדלים ילדים בגיל הרך.

המונח ויסות חושי הוא לפעמים הדרך בה נבחר להגדיר בעיה שאנחנו נתקלים בה כמו לדוגמה הילד שבררן באוכל או הילדה שרבה איתנו בבוקר על מה ללבוש. אבל יש גם הרבה בלבול סביב המושג ובמאמר הבא אסביר ואעשה סדר.

אנחנו מכירים היטב את חמשת החושים: ראייה, שמיעה, מגע, ריח וטעם. להם נוסיף עוד שלוש מערכות חוש שאינן מוכרות: מערכת העיבוד, התחושה העמוקה והמערכת הווסטיבולרית. 

אנחנו מכירים היטב חוויות חושיות כגון טעם של גלידה קרה, מוזיקה טובה או נוף עוצר נשימה. כולן חוויות חושיות.

אנחנו גם נבדלים זה מזה באופן בו אנחנו חווים את העולם, מרגישים, לומדים.

ויסות חושי מתאר שני מצבים. לאחד נקרא יותר מדי ולשני נקרא פחות מדי. בשני המצבים מערכת העצבים שלנו עובדת בצורה קצת אחרת. לפעמים מערכת העצבים ערנית יותר מהרגיל ולמצב הזה קוראים רגישות יתר. לפעמים מערכת העצבים נמצאת במצב בלימה ולמצב הזה נקרה תת רגישות.

מהי רגישות יתר?

רגישות יתר מתארת מצב בו החושים שלנו ערניים יותר מהרגיל. הם קולטים יותר וכנראה גם בצורה עוצמתית וחדה. רגישות יתר אומרת שגירוי שנחשב תמים, נעים ולא מזיק, יכול להחוות כפוגעני, מטריד ואף כואב. אסביר באמצעות דוגמאות:

ילד מתעורר בבוקר לאור השמש אשר נכנסת מבעד לתריסים, עבורו הגירוי של האור מטריד ומכאיב לעיניים. לא טוב לו להתעורר כך.

ילד מוזמן למסיבת יום הולדת בגן, יש שמחה ריקודים, שירים ואוכל טעים. אבל הילד מרגיש מותקף מעודף גירויים ולא מסוגל להכיל את החוויה. הוא רגיש.

מהי תת רגישות?

תת רגישות מתארת מצב בו החושים שלנו קצת מנומנמים. הם רדומים במידה כזו שילד עלול לא לשים לב כאשר קוראים לו למשל. הוא יכול ללכת עם פנים מלוכלכות אחרי האוכל ובכלל לא להרגיש. לפעמים הוא יהנה ממזון פיקנטי בטעמים מיוחדים.

איך נראת התנהגות של ויסות חושי?

ילד עם רגישות יתר עלול להיות חרד או עקשן. יתכן ויהיה לו קושי עם שינויים והוא ידרש לעשות מאמץ גבוה, יותר מילד אחר. לילד רגיש לוקח יותר זמן להסתגל. לפעמים הרגישות שלו מכאיבה לו ומעייפת. הוא יכול להגיע בקלות למצבים של עומס ואז הוא עלול לבכות, לכעוס, לפעמים גם לנהוג בתוקפנות.

ילד עם תת רגישות יכול להראות לנו אדיש, עייף, לפעמים משועמם. הוא יכול לשחק עם עצמו במקום עם חברים, לעיתים נחשוב שמדובר בבעיה של קשב או חוסר הבנה. ילד עם תת רגישות מסתגל מהר מדי לגירויים ועל כן הוא עלול לפספס דברים שקורים סביבו.

מה חשוב לדעת על ויסות חושי?

ויסות חושי משתנה מילד לילד. כל אחד חווה אחרת את העולם. יש ילד שיציג רגישות בשמיעה ובמגע אבל יאהב מאד אוכל חריף ותנועה חזקה בנדנדה. יש ילד שיראה אדיש, ישמח לכל שינוי אבל יתקשה להסתגל לבגד חדש.

תנודתיות: ויסות חושי יכול להשתנות לטובה או לרעה בהתאם להקשר בו הילד נמצא. ילד יכול להגיב מצוין בבית אך להפגין קשיים במסגרת הגן, או בטיול. אנחנו נראה תנודתיות גם במהלך היום כאשר עייפות, רעב או מצבי חולי ידגישו יותר את הקושי.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

לא כל תגובה שונה לגירוי נחשבת לבעיה. יש אתגרים שניתן לפתור בקלות. ילד שלא אוהב לגעת בצבעי גואש יכול לצייר עם לורדים. ילד שלא אוהב לגעת בדבק יכול להעזר במקלון קטן למריחה. אבל ילד שלא מוכן לצאת בבוקר אל הגן כי מרעיש ועמוס לו מדי יצטרך עזרה.

ילדים עם רגישות יתר יכולים להיות מאותגרים במצבים יומיומיים, להביע קושי רב ואף סבל. במקרה כזה נרצה לעזור להם.  ילדים עם תת רגישות עלולים לפספס מידע ולפתוח פערים בהתפתחות. גם להם נרצה לעזור. 

מה קורה בטיפול?

בטיפול ריפוי בעיסוק מאפיינים ומגדירים את האתגרים החושיים ושוללים סיבות אחרות היכולות להסביר את מצוקות הילד.

בטיפול מדריכים הורים ומחנכים כיצד לבצע שינויים בסביבה ובשגרה, לעיתים יש צורך בהתאמת אביזרי עזר. בנוסף ישנן שיטות טיפול ממוקדות שיכולות לסייע כגון טיפול בהברשות במצבים של רגישות יתר.

ויסות חושי לא מוגדר כבעיה, אלא יותר תכונה של מערכת העצבים. אנחנו נולדים עם נטיה לרגישות יתר או תת רגישות ושני המצבים הנ"ל ישפיעו על יכולת הויסות שלנו. הבנת המערכת והתאמת הסביבה ישפרו את איכות חייו של הילד ויאפשרו לו השתתפות מיטבית.

ילד שוכב בתוך ערימת עלים
התחל צ'אט
צריכ/ה עזרה?
דילוג לתוכן