המושג ויסות חושי נפוץ מאד בשנים האחרונות ומקושר מיד לרגישות יתר.
רגישות יתר אומרת שהחושים שלנו ערניים ומגיבים יותר מהרגיל, כך למשל השמיעה יכולה להיות חדה יותר, רעשים מסויימים יכולים לגרום לנו לתחושה של אי נוחות ואף כאב. לעיתים רעש בעוצמה ולעיתים רעש חלש אך מונוטוני ומטריד.
רגישות יתר אומרת שגרייה הנחשבת לרגילה יכולה להחוות על ידנו כפוגענית ולא נעימה.
קל להבחין ברגישות יתר, לפחות כך נדמה. ילד עם רגישות יתר יתלונן יותר מהרגיל. יעיר שמפריע לו, רועש לו, הבגד מגרד, הריח חזק ועוד ועוד.
יש ילדים רגישים ונוכחים. לא נעים להם אך אין זה מונע מהם להצטרף ולהשתתף. אך יש ילדים שהחוויה החושית כל כך לא נעימה עבורם, שהם יצמצמו את טווח הפעילות בה הם משתתפים לכדי מינימום – מה שחייב.
ובכל זאת, יש צד נוסף בעולם הויסות החושי ועליו אכתוב כאן.
הצד השני של המטבע. אם קודם כתבתי על חושים ערניים וחדים, אז במקרה זה ההיפך נכון. החושים מעט רדומים ואיטיים ביכולת שלהם לקלוט, לעבד ולהגיב.
מה זה אומר?
שיתכן ועבר כאן מטוס ולא הבחנתי, מישהו קרא בשמי ולא שמתי לב. הבגד מונח לא נכון וככה הלכתי יום שלם. נשארו לי פרורים סביב הפה מארוחת הבוקר ואולי נעלתי נעליים הפוך.
כאשר מערכת העצבים עובדת בתת תגובה, אני פחות מבחינה בגירויים סביב. זה אומר שאולי אפספס מידע שהוא חשוב עבורי. מידע שקשור ללמידה והתפתחות.
מבחינה התנהגותית, ילדים עם תת תגובה במערכת החושים נראים שקטים יותר ולעיתים אף אדישים. נגיד עליהם דברים כמו חסרי יוזמה. לפעמים נחשוד בכלל שמדובר בבעיית קשב. אולי תקשורת. אולי חוסר הבנה.
והנה יש גם יתרונות לתת תגובה. ילדים עם דפוס חושי מסוג זה יהיו סתגלנים יותר. זה אומר שקל להם להתמודד עם שינויים ומעברים, הם נחשבים "ילדים נוחים".
ובכן, התשובה לכך תלוית תפקוד.
אל עולם הויסות החושי נתייחס כאל תכונה של מערכת העצבים ולא כלקות. הפועל היוצא של התפקוד החושי יכול להשפיע ולייצר קושי ובעיה, במקרה כזה נמליץ על התערבות. גם ברגישות יתר וגם בתת תגובה נרצה לבחון האם קיימת השפעה על הילד בחיי היומיום. האם הוא מצליח להשתתף בגן, לבצע את הפעולות המצופות ממנו בגילו, האם הוא יכול לשחק בחברה, האם יש לו קושי עם מעברים ושינויים.
האם אנחנו משנים את הדפוס החושי של הילד?
האם אוכל להפוך ילד מרגיש ללא רגיש? מתת תגובה לתגובה מותאמת?
התשובה היא לא. כך עובדת מערכת העצבים.
נרצה לייצר עבור הילד סביבה מיטבית בה יוכל להשתתף, ללמוד ולשחק..
נרצה ללמוד כיצד נכון לפנות אליו, מה הם הכוחות שלו והיכן הוא מאותגר והאם יש אביזרי עזר שיכולים להתאים ולשפר תפקוד.
לפעמים נמצא שפעילות מאומצת, מודגשת וחוויתית מסייעת לו להעלות את רמת העוררות ואת ההשתתפות שלו בפעילות.
מה חשוב לזכור? שויסות חושי לא מהווה בעיה כאשר ילד מסוגל להשתתף במגוון פעילויות לאורך היום.